ספרים דיגיטליים במכללות

בס"ד  שבט  תשע"ד

ספרים דיגיטליים במכללות

   הפעם בחרתי להתמקד בהשפעת הספר הדיגיטלי על המכללות בישראל. בחרתי לסקור הרצאה של  מר יצחק רמות, מנהל ספריית המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל.  שם ההרצאה שלו הוא:

'קליטה מאסיבית של ספרים דיגיטליים מדיניות, התמודדות והטמעה'.

    ההרצאה ניתנה במסגרת יום עיון לספריות מדעיות שהובילה הספריה המרכזית בטכניון. ההרצאה פורסמה בחודש יוני 2013.

    מר  יצחק רמות העביר הרצאה הסוקרת את תהליך הכנסת ספרים דיגיטליים למכללה.  הוא פותח בתיאור הספריה הקיימת במכללה. הוא מתאר את התקציב הדל והמצומצם של המוסד.  הוא מתאר את הלחץ הגדול והמסיבי להכנסת ספרים דיגיטליים לספריה.  בתחילת עידן הדיגיטציה עברו כתבי העת את התהליך.  כעת עוברים הספרים המודפסים את התהליך. 

   בראשית הרצאתו הוא מפרט את היתרונות הידועים והמוכרים של הספר הדיגיטלי.  הספר הדיגיטלי לא צורך מקום, מונגש כל הזמן. כל תהליך הרכישה, הקטלוג, המיון, הכנת מקום, סדור על המדף כמעט שאיננו קיים. 

אם כך, המצאת הספר הדיגיטלי היא המצאה ממש נפלאה,  האמנם ? 

   כאן מראה המרצה את הצדדים הפחות זוהרים של הספרים הדיגיטליים.  תהליך קניית ספרים דיגיטליים שונה מתהליך קניית ספר מודפס.  כאשר אדם רוצה לקנות ספר מודפס, הוא ניגש לחנות ספרים, קונה את הספר וזהו.  כאשר אדם רוצה לרכוש ספר דיגיטלי עליו לפנות למו"ל.  ואז ישנן כמה אופציות:

 

*   המו"ל איננו מעונין למכור ספר בודד.  הוא מעוניין למכור 'חבילה' של ספרים.  הספרן, לצורך הנושא,  באמת לא התכוון, איננו רוצה ואיננו צריך לרכוש את כל הספרים האחרים אבל אין לו ברירה.  הספר המבוקש בא ביחד ב 'עסקת חבילה' עם עוד ספרים. 

*   לפעמים המו"ל מוכן למכור את הספר אבל הוא מבקש/דורש  שתעשה מנוי על כל המאגר מידע בנושא המבוקש.  יש שיטה של PDA.  הקונה מקבל 'חינם' את כל האוסף בנושא המבוקש ולא רק את הספר הבודד.  לאחר תקופה מסויימת המו"ל בודק כמה כניסות היו לכל רשומה.  את הספרים אליהם נכנסו פעמים רבות הקונה מחוייב לרכוש.  משמעות הדבר היא שההחלטה על רכש מסויים עוברת לידי המשתמשים.  החשיבה, ההחלטה  בעצם נשמטת, נלקחת ממנהלי הספריה.  רכישת הספרים נעשית על פי הפופולאריות של הספר ולא על ידי מידת התאמתו למטרות ולרוח המוסד.  נכנסתָ – שילמתָ . 

*  ישנה גם שיטה נוספת של EBS.  הקונה משלם סכום כסף עבור מאגר מסוים של ספרים.  בסוף השנה נבדקים מספר הכניסות לכל ספר.  ספרים שלא נכנסו אליהם כלל מושמטים מהרשימה.  אי אפשר לקבל את הכסף בחזרה.  אפשר רק לרכוש ספרים אחרים במקומם.  כמו זיכוי בחנות. 

   צריך בכל קניה לבדוק היטב עד כמה הפלטפורמה שלה היא ידידותית.

כלומר האם ניתן להוריד כל קטע שרוצים או לא וכדו'.  כמו כן צריך לבדוק מהם תנאי התשלום, נוחים, ובפריסה רחבה או קשוחים ולוחצים. 

   המו"לים מודעים לתקציב המוגבל והדל של המכללות.  לכן הם באים עם הצעות ריאליות. 

   מר יצחק רמות, המרצה, מציין לשבח את המו"ל של Springer.  הוא סוקר בהרצאתו את היתרונות של המו"ל הזה.  בראש וראשונה תנאי התשלום נוחים מאוד.  פריסת תשלומים היא לטווח של 7 – 6 שנים.  מחיר ספר הוא כ  2 יורו.  הספריה צברה במהלך 25 שנות קיומה כ 90,000 ספרים.  המו"ל מציע רכישה של 100,000 ספרים.  כלומר תוך מספר חודשים הספריה מכפילה את מספר הספרים בספריה.  מר יצחק רמות הוא מנהל מכללה טכנולוגית.  לכן יש לקחת בחשבון שחלק ניכר מה 90,000 ספרים כבר איננו רלוונטי ואיננו ישים היום.  לעומת זאת הספרים המוצעים הם כולם חדשים ועדכניים.  75000 ספרים נרכשים ומגיעים בקניה הראשונה.  שאר ה 25,000  ספרים מגיעים עד שנת 2015.  אלו ספרים שעדיין לא יצאו לאור אך ההתחייבות לגביהם כבר קיימת.  מגוון הנושאים אותם מקיפים הספרים הוא רחב מאוד. 

    המרצה מתייחס גם לטעינת הספרים לקטלוג הספריה.  הכי פשוט הוא לשלוח את הסטודנט למאגר של Springer  אך לספרן חשוב להנגיש את הספר בצורה מובנית, ברורה ומוארת.  לכן עליו להטעין את הספרים בפורמט המקובל בספריה. הטענת הספרים כרוכה בהשקעה ובמאמץ רב.
   ההרצאה של   מר יצחק רמות  היתה מאלפת מאוד.  היא הדגימה את השינויים הרבים בכרוכים במעבר מן הספר המודפס לספר הדיגיטלי.  אלו שני עולמות שונים אשר השונה ביניהם גדול מהשווה ביניהם.  כל תהליך הקניה, השווק, ההפצה, ההנגשה בעולם הספר הדיגיטלי  שונה לחלוטין מאשר בעולם הספר המודפס.  לספר הדיגיטלי יתרונות רבים, אך צריך להזהר ולא להסחף אחריו בהתלהבות חסרת מעצורים.  יש לו גם חסרונות, והם לא מועטים.  הקונה צריך להפעיל שקול דעת.  להחליט בחכמה ובמתינות האם 'ללכת על זה' או לבחור באפשרות המיושנת יותר.

אני אישית נדהמת כל פעם מחדש לגלות עד כמה המעבר מהדף והדפוס לפורמט הדיגיטלי הוא רב פנים.  עד כמה השינוי הוא עמוק ורחב.  האם לטובה ? האם לרעה ? ימים יגידו.

קישור לכתבה.

http://www.youtube.com/watch?v=LnBey19gVAE

 

פא"ר - פתיחת אוצרות רוח. הפעם בחרתי להתמקד במיזם מיוחד של האוניברסיטה הפתוחה המתבסס על המצאת הספר האלקטרוני. המיזם נקרא: פא"ר - פתיחת אוצרות רוח. לפני שאסקור את מיזם פא"ר אשפוך מעט אור על האוניברסיטה הפתוחה. )האוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה מיוחדת. כל אחד יכול ללמוד באוניברסיטה זו. אין צורך בבחינות כניסה או בתעודות המעידות על השכלה פורמלית ( תעודת בגרות או פסיכומטרי ).

נדרש ידע מסוים בשפה האנגלית. כמו כן שיטת ההוראה היא ע"י למידה מרחוק. התלמיד לומד בכוחות עצמו, במקום שנוח לו ובקצב שלו. מדי פעם נערכים מפגשים. האוריינטציה של האוניברסיטה הפתוחה היא הנחלת ידע והשכלה לשכבות אוכלוסיה רחבות ועממיות יותר. זאת בניגוד לאוניברסיטאות האחרות בהן שוררת אוירה של הסתגרות מסוימת מ'ההמון'. תחושת עליונות ואליטסטיות. המיזם החל בשנת לפני כ 5 שנים בשנת 2008. המיזם הוא המרת ספרי לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ( להלן או"פ ) לפורמט דיגיטלי והפצתם חינם אין כסף לכל דורש. המיזם מיועד למרצים, סטודנטים, מורים, חוקרים, תלמידי תיכון וכל שוחרי דעת באשר הם. הספרים האלקטרוניים הם העתק מדויק של הספרים המודפסים. הם מיוצרים בפורמט אלקטרוני מלא, עם אפשרות דפדוף, אפשרות לקביעת תצוגת קריאה, אפשרות חיפוש טקסטים בספר ואפשרות להוספת הערות.. רשימת הספרים המופצים ע"י פא"ר נבחרת ע"י וועדת היגוי אקדמית. הספרים מייצגים קורסים מתחומי דעת מגוונים הנלמדים בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה. דגש מיוחד ניתן לספרים אשר עשויים לעניין קהל רחב ומגוון. 

הספרים במיזם פא"ר עברו תהליך קפדני של אישור זכויות יוצרים. קטעים שלא אושרו הוסתרו או טושטשו. זאת מתוך תקוה שאף הם יקבלו אישור פרסום בעתיד. לחלק מן הספרים נוספה גם גירסה קולית. לחלק מן הספרים נוספה גם הרצאת וידאו קצרה של מומחה בתחום. המיזם מפרסם חינם גם מאגר נרחב של עצמי למידה דיגיטליים. עד כה פורסמו 164 ספרים אלקטרוניים, 65 ספרים קוליים ו 4611 עצמי למידה מגוונים. עצמי הלמידה כוללים מערכי שעור, מצגות, הרצאות וידאו, תרגילים אינטראקטיביים וכו' וכו'. אתר פא"ר הוא אתר חופשי הפתוח לכל. כדי להכנס לאתר נדרשת הרשמה. בהרשמה נדרש המשתמש למסור את כתובת המייל שלו וכן פרטים נוספים כגון שכבת גיל, מגדר, שנות השכלה, שם המדינה שלו וכו'. המטרה בדרישת הפרטים היא לאפשר עריכת מחקר סטטיסטי על מאפייני המשתמשים במיזם. ביולי 2013 נערך מחקר ע"י גוגל אנליטיק. התוצאות שהתקבלו היו מעניינות. 54% מהמבקרים היו בגילאי 34 -22. 67% הם סטודנטים במסגרות שונות. 5% מהמבקרים הם תלמידי האו"פ. הנתון האחרון הוא נתון מענין מאוד. מיעוט קטן מאוד מהמבקרים הם הסטודנטים של האו"פ. רוב מכריע הוא צבור אחר, רחב יותר. מתחילת הפרוייקט ב 2008 נצפו 1,007,541 מבקרים. כמו כן נצפו 3,662,880 דפים. למעלה מ95% מהמבקרים הגיעו מישראל. רק 5% מהמבקרים הגיעו מ 120 מדינות אחרות. נסקרו גם תחומי הדעת המבוקשים ביותר. בשנה האחרונה תחום המתמטיקה זכה למספר הגדול ביותר של מבקרים. אחריו הופיעו תחום החינוך והפסיכולוגיה, תחום מדעי הטבע ו תחום ניהול וכלכלה. מיזם זה הוא מיזם מהפכני. המוכנות של האו"פ לוותר על זכויותיה בהוצאת הספרים והמצאת עזרי למידה לרשות הציבור הרחב רחב הוא מעשה חלוצי אשר ראוי להערכה והוקרה. מאוד מתאים דווקא לאו"פ להוביל מהלך מיוחד זה. האו"פ שמה לה למטרה עליונה את הפצת הידע, ההשכלה, הלימוד והחכמה לשכבות רחבות ועממיות. לכן דווקא היא זו שהיתה הראשונה, החלוצה, הנחשונית להוביל מהלך כזה. המחקרים שנערכו על מאפייני המבקרים במיזם אכן מאששים הנחה זו. רובם המכריע של המבקרים אינם תלמידי האו"פ. השפעת והקרנת מיזם פא"ר חורגים הרבה מעבר לקהל היעד הישיר של תלמידי האו"פ. יחד עם זאת מדגישה האו"פ כי מיזם פא"ר איננו מהווה תחליף בשום פנים ואופן ללימודים מסודרים באו"פ. הוא איננו מעניק תואר אקדמי, הוא איננו מייצג את כל תכני הקורסים במלואם. מיזם פא"ר זכה להצלחה רבה. ספרי ועזרי פא"ר מפורסמים באתרים נוספים. הם מפורסמים באתר 'כותר'. הכניסה אליהם היא ללא תשלום. כמו כן הם מפוסמים ב Google Books. הם מפורסמים גם באתר מאור ( אתר של מי"טל מרכז ידע וטכנולוגיות למידה ) מיזם פאר זכה בתחרות ITA wards בשנת 2008. המצאת הספר האלקטרוני אפשרה לאוניברסיטה הפתוחה לממש את חזונה בצורה מיטבית. הידע, החכמה, הדעת, ההשכלה הפכו זמינים, נגישים לכל אדם. הספר האלקטרוני פותח ערוצים חדשים ומקוריים של תרומה לחברה, לקהילה למדינה. במסכת נדרים דף מ"א ע"א נאמר: "אמר אביי, נקטינן: אין עני אלא בדעה". ישנו עוני כלכלי, אך ישנו גם עוני בדעת, בהבנה, בידע, בהשכלה. לעיתים קרובות העוני בדעת חמור ומציק יותר מאשר עוני בכסף. מיזם פא"ר שם לעצמו מטרה להתמודד עם ה 'עוני בדעת'. הספר האלקטרוני מאפשר לממש מטרה זו בהצלחה רבה.

משרד החינוך - בין ישן לחדש

בס"ד טבת תשע"ד 12.13 משרד החינוך - בין ישן לחדש כדי לדעת עד כמה תופעת הספר הדיגיטלי קיימת ומתרחבת נכנסתי לאתר של משרד החינוך. משרד החינוך מטבעו הוא גוף רשמי 'כבד' מכובד ושמרני. הוא איננו 'נחשון' איננו 'קופץ בראש' איננו פורץ דרך. יחד עם זאת משרד החינוך חייב להיות ער וקשוב לשינוים המתחוללים בעולם. בעיקר חשוב לו להיות ער ומעורב בתכנים הקשורים אליו. הלוח, הגיר ( הטוש ), הספר, העפרון, העט, המחברת הם התשתית החומרית של כל למידה. הם חלק אינטגרלי מעולמו של התלמיד וגם של המורה. באתר גיליתי התייחסות של המשרד לתופעת הספר הדיגיטלי. משרד החינוך הציב לעצמו מטרה לייצר חלופה לספרי הלימוד המודפסים, להמיר אותם לגירסה דיגיטלית תוך 5 שנים. המטרה היא שבשנת הלימודים תשע"ז יהיו כל ספרי הלימוד במהדורה דיגיטלית. משרד החינוך החל לפעול צעד אחר צעד כדי לממש מטרה זו. ישנה התחלה של המרת הספר המודפס לספר דיגיטלי. התהליך עדיין בחיתוליו. משרד החינוך פועל להשגת זו אך נוקט בשיטת 'לאט אבל בטוח'. המשרד פרסם רשימה של כ 170 ספרי לימוד רשמיים אשר קבלו אישור להמיר אותם בפורמט דיגיטלי. הרשימה מאפשרת אך לא מחייבת את רכישתם. מספר דוגמאות לספרים שקבלו אישור להמרה לפורמט דיגיטלי. 1. על קצה הלשון המחודש, כיתה ה'. 2. לומדים מבראשית פרקי החובה ופעילויות. 3. פשוט חשבון, כיתה ה'. 4. כוח לקרא א' כיתה '. הספרים שאושרו מקיפים את כל המקצועות ואת כל הכיתות. הם עדיין חלק קטן מרשימת ספרי הלימוד הקיימים בכל מוסדות החינוך השונים בארץ. בחוזר מנכ"ל האחרון אשר יצא ב 11.3.13 לקראת שנת הלימודים תשע"ד ישנם הנחיות לגבי רכישת ספרי לימוד אלקטרוניים ע"י בית הספר. המשרד קובע מספר כללי סף. 1. לספרים חייב להיות אישור תקף של משרד החינוך להמרתם לפורמט דיגיטלי. 2.בית הספר ערוך מבחינה פדגוגית להוראה ע"י ספרים אלקטרונים. נראה לי שהמשמעות המעשית היא שהמורים מוכשרים ושולטים היטב במדיה. לילדים אין צורך לדאוג...הם שוחים במדיה זו כמו דג במים... 3. בית הספר ערוך מבחינת תשתיות ללימוד ע"י ספרים דיגיטליים. מקרן, אינטרנט וכדו' הם צורך הכרחי. יש לוודא שגם בבתי התלמידים יש אפשרות לעבוד עם הספרים האלקטרוניים. כל התשתית בבית הספר חייבת לעמוד בתקנים של משרד החינוך. כדי לקדם את המרת ספרי הלימוד לפורמט דיגיטלי הוציא משרד החינוך ב 5.6.13 'קול קורא'. הקול הקורא מופנה להוצאות ספרי לימוד. המשרד מציע להם לבצע את תהליך המרת ספרי הלימוד המודפסים והמאושרים לפורמט דיגיטלי. תהליך ההמרה ימומן ע"י משרד החינוך. משרד החינוך יקבע את סדר העדיפויות של המרת הספרים. הקריטריונים יהיו לפי תחומי דעת, לפי שכבות גיל ולפי קריטריונים נוספים אותם יקבע משרד החינוך. המינימום ההכרחי לבצוע העסקה הוא המרת 20 ספרי לימוד. בתמורה לכך יוענקו למשרד החינוך זכויות שימוש מלאות בגירסה האלקטרונית, בפרט היכולת להפיץ את ספרי הלימוד ללא עלות לכלל תלמידי ומורי ישראל לתקופה שלא תפחת משתי שנות לימוד. ישנם כמה רמות של ספר דיגטלי. הרמה הנמוכה ביותר היא רמה א'. הרמה הגבוהה ביותר היא רמה ג'. בשלב זה הדרישה המינימלית היא להמיר את הספר המודפס לרמה א'. השאיפה היא להמיר את כל הספרים לרמה הגבוהה רמה ג'. מהלך זה נועד לאפשר כניסה 'רכה' יותר של הספרים האלקטרוניים למערכת החינוך. התלמידים, בשלב זה, ימשיכו לרכוש ספרי לימוד מודפסים. בנוסף יקבלו חינם את הגירסה האלקטרונית של הספר. בשלב ראשון שואף המשרד לשימוש מקביל של הספר המודפס ושל הפורמט האלקטרוני. מעבר מוחלט לפורמט דיגיטלי, במיוחד לילדים קטנים, הוא חד מדי, חריף מדי ועלול להכשל. זאת בבחינת: "תפסת מרובה – לא תפסת מאומה". המרת הספרים המודפסים לפורמט דיגיטלי היא חלק ממהלך רחב אותו מוביל משרד החינוך. משרד החינוך שואף להפוך את כל סביבת הלמידה לסביבה דיגיטלית. הוא משקיע בכך מאמצים רבים. אני סבורה שעצם העובדה שמשרד כל כך חשוב ומרכזי משקיע בנושא כל כך הרבה זמן, מאמץ וכספים מוכיח שאלף עדים שאנו בתוך תהליך של אל חזור. יתכן שהספר המודפס ישאר, אך הבלעדיות שלו תאבד. לדעתי הדרך בה נוקט משרד החינוך היא נכונה. ראשי המשרד מבינים כי בלתי אפשרי לחולל מהפכות גדולות בזמן קצר. עדיף ללכת לאט, צעד אחר צעד. אני רק תקוה שמשרד החינוך לא ישכח בדרך שחינוך זה לא פורמט מודפס, לא פורמט דיגיטלי אלא משהו הרבה יותר עמוק, אנושי ומהותי. הספרים, המחשבים, העפרונות, העכברים הם רק אמצעים. המטרה היא לבנות אנשים איכותיים וטובים. בהצלחה למשרד החינוך. מצורף קישור לאתר: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/ICTInEducation/TocenDigitali/Sfarim_Digitalim.htm

'עברית' - אנחנו על המפה.

בס"ד טבת תשע"ד 12.13 'עברית' – אנחנו על המפה. בכדי להבין יותר טוב כיצד פועל בשטח הספר האלקטרוני נכנסתי לאתר של 'עברית'. 'עברית' הוא המיזם הגדול בארץ לספרים דיגטליים בעברית. עבורי היה זה סיור מרתק אשר באמת המחיש לי את המשמעות המעשית, היומיומית, של הספר האלקטרוני. המדור הכי חשוב עבורי היה המדור של 'שאלות ותשובות'. במדור מופיעים שאלות של קוראים מתחילים אשר עושים את צעדיהם הראשונים בתחום הספרים האלקטרוניים ועדיין מגששים את דרכם. הזדהיתי מאוד עם השאלות, החכמתי ולמדתי מהתשובות. אסקור בקצרה את המיזם 'עברית'. אתייחס לשאלות מסוימות המופיעות בו ואנסה להביע גם כמה תובנות. בחנות 'עברית' מופיעים כ 2000 ספרים. הוא מכיל מגוון רחב של ספרות ישראלית מקורית וספרות מתורגמת. הוא מכיל ספרי יהדות, ספרי מדע בדיוני ופנטזיה, ספרי מתח ופעולה, ספרות נוער, ספרי ילדים, ספרי עיון ועוד. מיזם 'עברית' עובד עם הוצאות הספרים המובילות בישראל כגון 'כתר', 'ידיעות אחרונות', 'עם עובד', 'הקיבוץ המאוחד' ועוד. הספרים אשר במיזם 'עברית' ניתנים לקריאה בשתי דרכים בלבד: א. ע"י קורא ספרים אלקטרוני 'עברית'. ב. ע"י אפליקציה 'עברית' הניתנת להורדה ב ipad. אפשר לקרא את הספר ב 5 מכשירים שונים הרשומים על שם אותו משתמש. אי אפשר לקרא את הספרים בצורות אחרות. אי אפשר לקרא את הספרים ע"י קוראי ספרים אחרים כגון 'קינדל'. אי אפשר לקרא את הספרים על גבי צג המחשב. הספרים מקודדים בצורה כזו שיוכלו להקרא רק ע"י שתי הדרכים שציינתי. כמו כן קורא הספרים 'עברית' איננו יכול לקרא ספרים אלקטרונים שהופקו ע"י חברות אחרות כגון 'אמאזון'. כאן באה לידי ביטוי הבעיה המהותית של הספרים האלקטרוניים. הקלות, הנגישות, אפשרויות ההורדה הקלות יוצרות בעיה קשה וכאב ראש גדול בכל הנושא של זכויות יוצרים. בספר המודפס הדרך היתה פשוטה וברורה. מי שרצה לקרא את הספר היה צריך לגשת לחנות הספרים, לשלם, ולקנות. בספרים האלקטרונים המצב הרבה יותר מורכב ומסובך. הצפנת הקודים בספרים כך שיוכלו להקרא רק בדרך מסוימת ומוגדרת היא נסיון להתמודד עם הבעיתיות שבמדיום זה. יתרונות הספר האלקטרוני הם רבים: * קל משקל. קורא ספרים אלקטרוני שוקל כ 270 גר', עוביו 1. ס"מ. הוא מסוגל להכיל 2000 ספרים. * ישנה אפשרות ניווט מהירה בין עמודי הספר ובין הפרקים השונים. ניתן בקלות מעמוד מסוים לעמוד אחר, מפרק מסוים לפרק אחר. * שפור איכות הקריאה. ניתן להגדיל ולהקטין את האותיות לפי הצורך. ניתן להתאים את הניגודיות בין הטקסט לרקע לפי הצורך. ניתן להתאים רווח בין השורות לפי הצורך. יתרונות אלו רלוונטים במיוחד כאשר מדובר בספרים ישנים בהם הכתב קטן וצפוף והדפים צהובים ובלים מזוקן. * ישנה אפשרות של 'התערבות' הקורא בספר. הקורא יכול להדגיש קטעים מסוימים, להוסיף הערות וכדו'. אפשר גם למחוק את ההוספות. אפשרות זו חשובה במיוחד בספרי לימוד. אני עוד זוכרת את עצמי 'מקשקשת' בלי סוף בספרי הלימוד שלי. מותחת קוים, מוסיפה הערות למעלה, למטה, בצד ובכל מקום אפשרי. כאן ישנה אפשרות מסודרת ומובנית לעשות זאת. * אפשר להוסיף סימניה כדי לדעת היכן הפסקנו לקרא. בפעם הבאה לחיצה על הסמניה תביא אותנו בדיוק לעמוד בו הפסקנו לקרא. כל ההערות, ההדגשות, הסימניות מרוכזים במקום אחד. ניתן ע"י לחיצה להגיע לכל אחת מהתוספות הללו. * ניתן לחפש מילה מסוימת בספר. יש להקליד את המילה המבוקשת. על הצג יופיעו כל המקומות בהן כתובה המילה הזו. * במקביל לקריאת הספר ניתן לשמוע קבצי שמע בפורמט של mp3 . * ניתן להוריד לקורא הספרים קבצי PDF בתנאי שאינם מקודדים ומוצפנים לתוכנה מסוימת. * הקורא תומך בקבצי EPUB, TXT, PDF, jpg, png, bmp וקבצי. MP3. * עלות רכישת ספר אלקטרוני זולה בכ 50% מרכישת ספר מודפס. לסיום עלעלתי קצת בדף הבית של 'עברית'. גיליתי שם שני ספרים אשר קראתי לא מזמן" 'מקימי' של נועה ירון- דיין, ו'מקום בעולם' של חילי טרופר. היה לי קצת מוזר לראות ספרים מוכרים במהדורה דיגיטלית. אני מרגישה שיש לי חשק לפחות לנסות לקרא ספרים בפורמט דיגיטלי. יתרונות הספר האלקטרוני נראים אכן משמעותיים. כדאי לנסות. מצורף קישור לאתר 'עברית': http://www.e-vrit.co.il/

הספר האלקטרוני - חי וקיים

רוב המאמרים והכתבות שקראתי בנושא הספר האלקטרוני דנים בהשלכות הרבות של שישנם לספר האלקטרוני. השלכות בדרכי התפוצה, השלכות אתיות, השלכות על תפקיד הספריה, השלכות כלכליות ועוד. הפעם בחרתי להתמקד בעבר ולא בעתיד. בתופעה שכבר חיה, קיימת, נושמת ופועלת שנים לא מעטות. בחרתי לערוך סקירה קצרה על פרוייקט השו"ת שהוא מאגר שות"ים וספרים תורניים עצום. פרוייקט אשר חולל מהפכה בתחום הלימוד התורני. פרוייקט השו"ת הוא אחד המיזמים פורצי הדרך בתחום הספר האלקטרוני. הפרוייקט החל בשנות השישים של המאה העשרים במכוון וויצמן. בשנת 1966 עבר לאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1990 החלו למכור את המאגר לציבור הרחב לשימוש עצמי במחשב הביתי. בשלב הראשון הפרוייקט כלל שו"תים בלבד. שו"ת הם ראשי תיבות של שאלות ותשובות. במהלך הדורות, בכל קהילות ישראל, נשאלו רבנים שאלות הלכתיות המתייחסות לכל תחומי החיים. פעמים רבות השות"ים לוקטו בספרים הנקראים שו"ת. מאות, אלפי ורבבות השו"תים היוו מסמך הלכתי בעיקרו אך גם איפשרו 'הצצה' על אורח החיים היהודי, על מקורות הפרנסה, מערכות יחסים עם הגויים, לבטים וקשיים בתחומים שונים. אלו מסמכים אשר משקפים את הווי החיים של היהודים במאות השנים האחרונות. במשך השנים נוספו לפרוייקט ספרי היסוד של הספרות התורנית: ספרי תנ"ך, גמרא, מדרשים, זוהר, משנה תורה, שולחן ערוך ופרשנים רבים. לאחר מכן הוספו גם קצור תודות חייהם של דמויות תורניות. בשנת 2007 זכה פרוייקט השו"ת בפרס ישראל. הפרוייקט מתעדכן כל הזמן. לא מזמן יצאה הגירסה ה21. בגירסה זו למעלה מ220 מליון מילים, ו420,000 קישורים. תחילת הקמת הפרוייקט לוותה בהסתייגות וחשדנות. היו שחששו שהפרויקט יפגע בעמל לימוד התורה בישיבות. היו שחששו שהחומר יהיה נגיש לאנשים חסרי רקע תורני אשר יתקשו לרדת לעומק דעתו של הכותב. אך מנגד היו לפרוייקט גם תומכים רבים. אחד התומכים החשובים היה הרב משה פיינשטיין זצ"ל. כיום השימוש בפרוייקט נפוץ ביותר. החששות שליוו אותו בתחילת דרכו התנדפו. הפרוייקט מסייע רבות ללימוד התורה. הלומד איננו צריך להקדיש כל כך הרבה זמן לחיפוש טכני של מקורות. הוא פנוי יותר להעמקה, להשוואה, להסקת מסקנות וכדו'. הפרוייקט הוא כלי עזר נפלא לרב, לחוקר, לסופר, למורה ולתלמיד הנדרשים לעיון במגוון של מקורות היהדות. חכמתם ותורתם של מאורי הדורות מוגשים במיטב האמצעים הטכנולוגיים בבחינת "יין ישן בכלי חדש". פרוייקט מהפכני אשר ממחיש בצורה טובה את האפשרויות הטמונות בהמצאת ה'ספר האלקטרוני'.

מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים, מודלים ומגמות.

בס"ד טבת תשע"ד 12.13 פוסט שלישי בנושא ספר אלקטרוני בחודש מאי בשנה זו שנת 2013 נערך כנס מידע של חברת טלדן. הכנס הוא בראשותה של שלומית פרי. במסגרת הכנס הוקדש יום עיון בנושא 'ספרים אלקטרוניים'. בכנס זה ד"ר יפה אהרוני, מספריית אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית בית ברל, העבירה הרצאה. נושא ההרצאה היה: מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים ותיאור המודלים והמגמות המסתמנות בנושא זה. הרצאה זו חשובה כיוון שהיא עדכנית ביותר. כמו כן היא ניתנה במסגרת כנס שהוא המקום 'החם' בו סוקרים מגמות קיימות ומנסים לתכנן ולהתוות מגמות לעתיד. בהרצאה מתארת גב' אהרוני מגמת עליה בצריכת ספרים אלקטרוניים. המגמה היא איטית אך עקבית. היא קיימת ומתפתחת בכל העולם. ישנם הבדלים בקצב העליה בין מדינה למדינה אך בכולן המגמה ברורה וחד משמעית. גב' אהרוני סוקרת נתונים שונים ממדינות שונות. אביא לדוגמא נתונים של מחקר אחד. איגוד המו"לים האמריקאי ( AAP ) פרסם מחקר שפורס באפריל 2013 והתבסס על נתונים של קרוב ל 2000 מו"לים של ספרים. 2002 - 0.05% ספרים אלקטרוניים מכלל הספרים. 2006 - 0.50% ספרים אלקטרוניים מכלל הספרים. 2009 - 3.17% ספרים אלקטרוניים מכלל הספרי.ם 2011 - 16.98% ספרים אלקטרוניים מכלל הספרים. 2012 - 22.55% ספרים אלקטרוניים מכלל הספרים. גם בשוק הספרים היוצאים לאור בהוצאה עצמית התמונה דומה. מכון פיו למחקר בארה"ב ערך סקר בחודש דצמבר 2012. שם הנתונים מראים שבנוסף למגמת העליה בצריכת ספרים אלקטרוניים חלה ירידה בצריכת ספרים מודפסים. הנתונים ברורים ומובהקים. מהן ההשלכות של תהליך זה על הספריות ? - 2 - ישנן כמה השלכות. ההשלכה הראשונה היא פינוי חומר מודפס לטובת חומר דיגיטלי בספריה. המגמה הזו החלה בספריות האקדמאיות ועברה בהדרגה גם לספריות הציבוריות. אוניברסיטת דרקסל לדוגמא פתחה בחודש יוני 2012 ספריה חדשה ללא ספרים. אוניברסיטאות נוספות הודיעו אף הן על רצונן לפתוח ספריות בסגנון זה. המידע מונגש בצורה דיגטלית בלבד. זוהי מהפכה אמיתית. כל הצביון והתפקוד המסורתי של הספריות ישתנה לחלוטין. בספריות אלו יהיו עמדות מחשב רבות, קוראים אלקטרוניים, מחשבים ניידים וכדו'. כל תהליך ההשאלה ישתנה מן הקצה אל הקצה. השלכה נוספת היא תהליך רכישת הספרים. בעבר, בעידן המודפס, רכשו הספרנים את הספרים החדשים סמוך לזמן יציאתם לאור. קשה היה להם לצְפוֹת מה תהיה מידת הנחיצות והשימוש של כל ספר. אך הם חששו שאם ימתינו זמן רב יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לרכוש את הספרים החדשים, שכן הם יאזלו מן השוק. שיטת רכישה זו נקראה IN JUST CASE . כמדומני שכולנו יודעים וחשים שספרים רבים בספריה פשוט 'מעלים אבק'. ישנם ספרים שכמעט אין להם דורש. סקרים שונים שבדקו נושא זה גילו שכ 40% מהספרים בספריות מעולם לא הושאלו. כלומר היה פער גדול בין מצאי הספרים לבין צרכי הקוראים. פער שמשמעותו בזבוז כספים ניכר. שכן חלק ניכר מהספרים הנרכשים לא נדרש. המעבר לספרים אלקטרוניים אפשר שיטת רכישה שונה. שיטת PDA. Patron driven acquisitions רכש שמותנה בשימוש. לפי שיטה זו, הספרים לא נרכשים. רק מידע על של הספרים מוצג בקטלוג הספריה בצורה דיגיטלית. כל קורא המתעניין בספר נכנס ומעיין במידע על הספר הנמצא בספריה. הספרנים בודקים ומונים את מספר ה'כניסות' 'טריגרים'. לפי מספר הטריגרים הם מחליטים אם לרכוש את הספר או לא. כך קיימת קורלציה גבוהה בין צרכי הקוראים לבין המצאי הנמצא בספריה. מודל ה- PDA חוסך בהוצאות הספרייה, מתאים את האוסף יותר לצורכי המשמשים ומאפשר היצע גדול יותר של כותרים. דבר זה תורם ומשפר את האיכות והשירות שהספריה מספקת לקוראים. החסרון של שיטה זו הוא שהרכישה מתבססת על 'חכמת ההמונים'. חכמה שיש לה גם חסרונות. רוב הספריות מצאו דרך פשרה, דרך ביניים. הם רוכשים ספרים גם לפי חוות דעתם וגם לפי חוות דעתם של הקוראים. כ 600 – 400 מוסדות כבר אמצו - 3 - שיטת רכישה זו. הצפי הוא שמוסדות נוספים יצטרפו לשיטת רכישה זו בצורה מלאה או חלקית. מודל נוסף ההולך ומתפתח בשוק הספרים האלקטרוניים הוא : מודל הגישה הפתוחה. המודל כולל גישה לפרסומים מדעיים מקוונים ללא תשלום. כמו כן ישנם גם ספרים אלקטרוניים אשר הגישה אליהם היא ללא תשלום. המקורות הממנים פרויקטים אלו הם רבים ומגוונים: , מימון ממשלתי, מימון על ידי מחברים או מוסדות אליהם הם שייכים, מו"לים וספרנים , וגם מודל שידוע בשם Freemium - free+premium - מודל כלכלי חדש בתחום ההוצאה לאור בגישה פתוחה בעל אופי היברידי דוגמת הפלטפורמה OpenEdition . מודל זה משלב גישה פתוחה למידע ושירותים נוספים בתשלום שהרווחים מהם יושקעו בסופו של דבר בפיתוח הוצאה לאור בגישה פתוחה. לסיכום: המהפכה כבר כאן. היא קיימת, היא מתרחשת והיא צוברת תאוצה. אני ממש נדהמת לגלות את ההשלכות העצומות שיש להתפתחות הספר האלקטרוני. ההשלכות הן בתחומים רבים. בתחום הכלכלי, בתחום התארגנות הספריות, בתחום ההוראה, וכו' וכו' וכו'. ימים יגידו מה יגבר על מה, בהתפתחות זו, היתרונות או החסרונות. מתוך: בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב.

האמנם 'ספר' אלקטרוני ?

בס"ד כסלו תשע"ד 11.13 פוסט שני בנושא ספר אלקטרוני הנושא שלי הוא ספר אלקטרוני. אני ממש בתחילת הדרך. מתחילה לחפש חומר על הנושא. ההחלטה הראשונה שקבלתי היא לאסוף חומר רק משנת 2005. חיפוש חומר קדום יותר נראה לי ממש לא רלוונטי לנושא. מקסימום, יעורר נוסטלגיה וגיחוך. החלטתי לחפש חומר בתחום ה DVD. מצאתי סרטון קצר שמתייחס לנושא הספר האלקטרוני מזוית קצת שונה. הסרטון הוא סיכום הרצאתה של אורה סגל-דרורי בנושא: 'האם ספרים אלקטרוניים מקדמים ניצני קריאה'. ההרצאה ניתנה לפני 3 שנים בנובמבר 2010 במסגרת כנס צייס באוניברסיטת בר אילן. ההרצאה היא סכום מחקר שלה, של עפרה קורת, של עדינה שמיר ושל פנינה ש. קליין. הוא מתייחס לספרות ילדים. בראשית הרצאתה סוקרת אורה סגל-דרורי את ההבדלים בין הספר המודפס לספר האלקטרוני. אני לתומי חשבתי שההבדל ביניהם הוא בחומרים. ספר מודפס עשוי מדף ודיו. ספר אלקטרוני עשוי מתוכנה ומסך. מההרצאה של אור סגל-דרורי הבנתי שההבדלים ביניהם הרבה יותר משמעותיים. המרצה סקרה את שוק הספרים האלקטרוניים. האפיונים הבאים מופיעים בצורה זו או אחרת ברוב הספרים האלקטרוניים. * ספרים אלקטרוניים משלבים הנפשה ואנימציה ממוחשבת באיורים. * בספרים האלקטרוניים ישנו קריין אשר קורא בקול רם את הטקסט. * בעת הקראת הספר ישנה מוזיקת רקע. * הטקסט מואר בתאום עם קריאת הקריין. * ישנן 'נקודות חמות' ( Hot Spots ) להפעלה הן בתוך הטקסט והן בתוך האיורים. בתוך הטקסט הנקודות החמות מאפשרות לשמוע את חלוקת המילה להברות. בתוך האיורים הנקודות החמות מאפשרות לשמוע צליל או דבור של החפץ. * הספרים האלקטרוניים כוללים משחקים אשר על פי רוב אינם קשורים לתוכן הספר. מטרתם אינם לקדם את האוריינות אלא לגרום לשעשוע והנאה. בשוק המסחרי של ספרי ילדים מושם דגש על השעשוע וההנאה. על צבעים, צלילים, גרפיקה, מולטימדיה וכדו'. אין התמקדות על תכנים, הוראה והעשרת שפה. - 2 - לאחר ששמעתי את סקירתה, הבנתי שנושא הספר האלקטרוני הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי. זהו איננו מעבר מצורה אחת לצורה אחרת. זה מעבר ממהות אחת למהות אחרת. כדי לשנות ולשפר את המצב הזה החלו באוניברסיטת בר אילן בפיתוח ספר אלקטרוני חינוכי. בפרוייקט זה שאפו לנצל את כל יתרונות הספר האלקטרוני לפתוח האוריינות, לשפור ההבנה ולהעשרת שפה. הנקודות החמות בפרוייקט תומכות בהבנת הסיפור, תומכות בהבנת מילים 'קשות' מרובד עליון ע"י מילון, תומכות בפיתוח מודעות פונולוגית. המרצה סוקרת שני ספרי ילדים מוכרים שהוצאו ע"י הפרוייקט במתכונת ספר אלקטרוני. הספרים נקראו ונלמדו ע"י ילדים. במחקר שנערך לאחר מכן נמצא כי חלה התקדמות ניכרת ברמת האוריינות של הילדים. מחקר מעניין נוסף נערך בין שתי קבוצות ילדים: קבוצה א': ילדים קראו ספר אלקטרוני ללא תווך מבוגר. קבוצה ב': ילדים קראו ספר אלקטרוני עם תווך מבוגר. ההשערה היתה שתווך המבוגר מיותר. שכן ה'נקודות החמות' בספר מאפשרות לילד להבין ולהעמיק בספר בכוחות עצמו. התוצאות היו אחרות. ההבדל בין רמת האוריינות, ההבנה וההעשרה של הילדים מקבוצה ב' היתה גבוהה במידה רבה מרמת האוריינות, ההבנה וההעשרה של הילדים מקבוצה א'. המסקנה המתבקשת היא: אין תחליף לתווך מבוגר. אפשרויות ההבנה וההעמקה בספר אלקטרוני רבות יותר, אך המפתח נשאר בידי המבוגר. הספר המודפס הוא יצירה מוכרת וידועה. הספר האלקטרוני הוא עדיין בתחילת דרכו. הוא עדיין בשלבי התפתחות וגיבוש. אני מרגישה שספר מודפס דורש מהקורא מאמץ והשקעה. לעומת הספר האלקטרוני שמגיש לקורא את הכל בכפית של זהב. אבל יתכן שישנם גם יתרונות רבים לספר האלקטרוני שאין לספר המודפס…. נקודות רבות למחשבה. קישור לסרטון: http://www.youtube.com/watch?v=6J44yxUswcc